PRP לשיער: למי זה עוזר ומה אומרים המחקרים

מה זה טיפול PRP לשיער?

PRP הם ראשי התיבות של Platelet Rich Plasma, פלזמה עשירה בטסיות. לוקחים מנת דם קטנה מהזרוע, מסחררים אותה בצנטריפוגה, ומפרידים את החלק הנוזלי שבו הטסיות מרוכזות. הטסיות מכילות פקטורי גדילה, חלבונים שמשתתפים בתקשורת בין תאים ובהתחדשות של רקמה. את הפלזמה מזריקים בנקודות קטנות ושטחיות לעור הקרקפת, סביב הזקיקים שנחלשו.

בדלילות תורשתית שלב הצמיחה של הזקיק מתקצר ממחזור למחזור, והשערה שיוצאת ממנו נעשית דקה וקצרה יותר. ההסבר המקובל לפעולת ה-PRP הוא שפקטורי הגדילה תומכים בתאים שסביב הזקיק ובאספקת הדם אליו, וכך מאריכים את שלב הצמיחה. בפרפקטו קליניק הטיפול הוא חלק מעידוד צמיחת שיער, ולצד הפלזמה מוסיפים לעיתים ויטמינים ורכיבי הזנה.

האם PRP לשיער באמת עובד?

יש ראיות לכך שהוא עובד, והן צנועות יותר ממה שמשתמע מפרסומות. מטה-אנליזה משנת 2023 איחדה תשעה מחקרים אקראיים מבוקרים עם 238 משתתפים שסבלו מהתקרחות תורשתית. צפיפות השיער עלתה אחרי שלושה ואחרי שישה חודשים באופן מובהק לעומת פלצבו. במספר השערות ובקוטר השערה נמדד שיפור לעומת נקודת ההתחלה, אבל ההבדל מול פלצבו לא היה מובהק. לא דווחו תופעות לוואי חמורות.

סקירה שיטתית אחרת, שבחנה 16 מחקרים על התקרחות תורשתית עם 389 מטופלים, מצאה שרוב המחקרים הראו צמיחה, אבל לא יכלה לאחד את הנתונים לחישוב אחד. הסיבה היא שכל קבוצת מחקר הכינה את הפלזמה בדרך אחרת: מהירות סחרור שונה, ריכוז טסיות שונה, מספר מפגשים שונה. מכאן נגזרת המסקנה המעשית: הטיפול עוזר לחלק מהאנשים ולא לכולם, ואין דרך לדעת מראש בוודאות מי יגיב. לכן מעריכים אותו בתמונות השוואה אחרי הסדרה, ומחליטים אם להמשיך לפי מה שרואים בהן.

יש עוד מגבלה שכדאי להכיר. רוב המחקרים עקבו אחרי המשתתפים חצי שנה בלבד, ולכן הידע על מה שקורה אחרי שנתיים או חמש שנים של טיפול דל בהרבה. מי שמתחיל סדרה מקבל החלטה על סמך ראיות טובות לטווח הקצר ועל סמך ניסיון קליני לטווח הארוך, וכדאי שיידע זאת מראש.

למי PRP לשיער מתאים?

המועמד הטוב הוא מי שעדיין יש לו שיער באזור הדליל, גם אם השיער הזה דק וחלש. ככל שמתחילים מוקדם יותר, יש יותר זקיקים פעילים לעבוד איתם.

• גברים עם התקרחות תורשתית בשלב מוקדם או בינוני: נסיגה מתונה של קו השיער או דלילות בקודקוד, כשהקרקפת עדיין מכוסה בשיער דק.
• נשים עם דלילות מפוזרת בחלק העליון של הראש והתרחבות של השביל, כשקו השיער הקדמי נשמר.
• מי שמשתמשים בטיפול תרופתי שהומלץ להם, ומחפשים טיפול מקומי שיתווסף אליו.
• מי שעומדים לפני השתלת שיער או אחריה, ורוצים לתמוך בשיער המקורי שסביב האזור המושתל.

למי הטיפול לא מתאים?

באזור שהיה קירח וחלק במשך שנים הזקיקים כבר אינם פעילים, והזרקה לא תחזיר אותם. אותו דבר נכון לאזור של צלקת. במצבים האלה הכלי המתאים, אם בכלל, הוא השתלת שיער, שמעבירה זקיקים חיים ממקום אחר בראש.

הקבוצה השנייה היא נשירה שיש לה סיבה רפואית שעוד לא טופלה. חוסר ברזל, תת פעילות או יתר פעילות של בלוטת התריס, שינוי הורמונלי, ירידה חדה במשקל או תרופה חדשה יכולים לגרום לנשירה מפוזרת, ואף הזרקה לא תתקן אותם. כאן מתחילים בבדיקות דם, ולעיתים הנשירה נפתרת בלי שום טיפול בקרקפת. נשירה בכתמים עגולים, אדמומיות, קשקשת עבה או גרד בקרקפת מחייבים בדיקה של רופא עור לפני כל טיפול אסתטי.

• הפרעות קרישה, ספירת טסיות נמוכה או טיפול בנוגדי קרישה, שמשפיעים על איכות הפלזמה ועל הסיכון לדימום.
• זיהום, פצע או דלקת פעילה בעור הקרקפת.
• הריון והנקה, שבהם נהוג לדחות טיפולים מהסוג הזה.

כמה טיפולי PRP צריך ומה קורה אחרי הסדרה?

טיפול אחד לא מספיק כדי לראות שינוי. הסקירה השיטתית שהוזכרה למעלה ממליצה על שלושה עד ארבעה מפגשים בהפרש של חודש, וזה גם הפרוטוקול המקובל בקליניקה במסגרת עידוד צמיחת שיער. אחרי הסדרה עוברים לתחזוקה, כי ההתקרחות התורשתית ממשיכה להתקדם ברקע והשפעת הטיפול דועכת בהדרגה.

מי שלא רואה שום שינוי בצילומים אחרי סדרה מלאה והמתנה של כמה חודשים כנראה אינו מגיב לטיפול, ואין היגיון להמשיך באותה דרך. זו שיחה שכדאי לקיים בגלוי בביקורת.

הצילום ההשוואתי הוא הכלי שמונע ויכוחים עם הזיכרון. את השיער רואים במראה כל יום, ושינוי איטי של כמה חודשים כמעט בלתי אפשרי לזהות כך. לכן מצלמים לפני הטיפול הראשון את הקודקוד, את השביל ואת קו השיער, ומשחזרים את אותם תנאים בכל ביקורת.

איך נראה טיפול PRP לשיער?

המפגש נמשך בין חצי שעה לשעה, כולל ההכנה. הוא מתחיל בבדיקת הקרקפת ובשאלות על משך הנשירה, תרופות, בדיקות דם אחרונות ומצבים רפואיים. אחר כך לוקחים דם מהזרוע, כמו בבדיקת דם רגילה, והמבחנה נכנסת לצנטריפוגה לכמה דקות. בזמן הזה מנקים ומחטאים את הקרקפת, ולפי הצורך מקררים אותה או מורחים משחת אלחוש.

ההזרקה עצמה נעשית בנקודות צפופות ושטחיות לאורך האזורים הדלילים. רוב המטופלים מתארים דקירות ותחושת לחץ, חזקות יותר בקו השיער הקדמי ובצדדים. אחרי הטיפול הקרקפת יכולה להיות אדומה ורגישה למגע, ולפעמים יש נפיחות קלה במצח שחולפת בתוך יום או יומיים. חוזרים לשגרה כמעט מיד, ומתבקשים לוותר באותו יום על חפיפה, ועל אימון מזיע, סאונה ובריכה ליום או יומיים.

אפשר לשלב PRP עם מינוקסידיל או פינסטריד?

אפשר, וברוב המקרים זה עדיף. מטה-אנליזה משנת 2024 בחנה חמישה מחקרים אקראיים שהשוו מינוקסידיל בלבד למינוקסידיל בתוספת PRP. בקבוצת השילוב צפיפות השיער הייתה גבוהה יותר אחרי חודש, אחרי שלושה חודשים ואחרי חמישה עד שישה חודשים, ושיעור תופעות הלוואי היה דומה. המחברים עצמם דירגו את איכות הראיות כנמוכה עד נמוכה מאוד, בגלל מחקרים קטנים ושיטות הכנה שונות, כך שהכיוון ברור יותר מגודל ההשפעה.

פינסטריד היא תרופת מרשם, וההחלטה עליה שייכת לרופא שמכיר את המטופל ואת הרקע הרפואי שלו. PRP אינו מחליף אותה ואינו מחליף מינוקסידיל. מי שמפסיק טיפול תרופתי שעבד בשבילו כדי לעבור להזרקות בלבד עלול לאבד את מה שהתרופה שמרה. בייעוץ מבקשים לשמוע על כל תכשיר ותוסף שנמצאים בשימוש. לקרקפת קיים גם פרוטוקול של מזותרפיה, קוקטייל מוכן של ויטמינים וחומצות אמינו, והבחירה בינו לבין PRP או שילוב שלהם נעשית בבדיקה.

PRP לפני השתלת שיער או אחריה

השתלה ו-PRP עונים על שתי בעיות נפרדות. ההשתלה ממלאת אזור שהזקיקים בו אבדו. ה-PRP מכוון לשיער המקורי שנשאר סביבו, שממשיך להידלדל גם אחרי ההשתלה אם לא מטפלים בו. לכן יש מטופלים שמתחילים בסדרת PRP כדי לראות כמה אפשר להציל בלי ניתוח, ויש כאלה שמשלבים את הטיפול אחרי ההשתלה לפי המלצת הצוות. את לוח הזמנים של הצמיחה אחרי השתלה אפשר לקרוא במדריך מתי רואים תוצאות אחרי השתלת שיער.

מתי רואים תוצאות ומה ריאלי לצפות?

הסימן הראשון, כשהוא מופיע, הוא פחות שערות במקלחת ועל המברשת, בדרך כלל אחרי המפגש השני או השלישי. עיבוי שנראה בעין דורש יותר סבלנות, כי שערה צומחת בקצב של כסנטימטר בחודש: רוב המטופלים שמגיבים רואים אותו אחרי שלושה חודשים ויותר, ובמחקרים השיפור בצפיפות נמדד אחרי שלושה ושישה חודשים.

תוצאה ריאלית היא האטה של הנשירה ושיער שנראה מלא יותר באזור שכבר היה בו שיער. קו שיער שנסוג לא יחזור למקומו הקודם, וקודקוד חשוף לא יתכסה. מי שמצפה לכך יתאכזב גם מטיפול שהצליח מבחינה רפואית. אם זו המטרה, כדאי לדבר על השתלה כבר בייעוץ האישי, שניתן בקליניקה ללא עלות.