האם הזרקת חומצה היאלורונית כואבת

מה בעצם מרגישים

ההזרקה מורכבת משלושה רגעים שונים, וכל אחד מהם מרגיש אחרת:

• הכניסה של המחט או הקנולה. עקיצה קצרה של שבריר שנייה.
• שחרור החומר. תחושת לחץ או מלאות. זה החלק שרוב האנשים מתארים כלא נעים, לא ככואב.
• עיצוב ועיסוי. לחץ של האצבעות, לעיתים מעט רגיש.

אחרי הזריקה הראשונה התחושה יורדת משמעותית, כי הלידוקאין שבחומר כבר החל לפעול. זו הסיבה שהנקודה הראשונה כמעט תמיד מורגשת יותר מהשאר.

סולם לפי אזור

הפער בין השפתיים לשאר הפנים אמיתי ולא פסיכולוגי. צפיפות קצות העצב באזור גבוהה בהרבה.

מה עושים כדי להפחית את התחושה

• קרם מאלחש שמונח 20 עד 30 דקות לפני. זו השיטה הנפוצה ביותר.
• קור לפני ובין הזרקות, שמקהה תחושה ומצמצם נפיחות.
• חסם עצבי, הזרקת הרדמה קטנה שמאלחשת אזור שלם. משמש בעיקר בשפתיים.
• קנולה במקום מחט באזורים מתאימים. קצה קהה שעובר ברקמה במקום לנקב אותה.
• חומר עם לידוקאין, שהוא כיום ברירת המחדל ברוב המקרים.
• קצב. הזרקה איטית כואבת פחות מהזרקה מהירה, פשוט בגלל הלחץ ברקמה.

שילוב של שתיים או שלוש מהשיטות האלה הוא מה שהופך טיפול בשפתיים לנסבל אצל רוב האנשים.

מה שווה לעשות לפני הטיפול

• להגיע אחרי שאכלתם. ירידה ברמת הסוכר מגבירה סחרחורת ותחושת חולשה.
• לוותר על אלכוהול בערב שלפני.
• לתאם מראש אם יש רגישות ידועה לכאב או ניסיון קודם לא נעים.
• לשאול כמה זמן לפני מגיעים, כדי שהקרם המאלחש יספיק לפעול.
• לנשים, לתאם מועד שאינו סמוך לווסת. הרגישות לכאב עולה בימים האלה.

ההערה האחרונה נשמעת שולית אבל היא אחד ההבדלים המשמעותיים שמטופלות מדווחות עליהם.

אחרי הטיפול

ביום הראשון האזור עשוי להיות רגיש למגע, במיוחד בשפתיים. זו רגישות של רקמה נפוחה ולא כאב של פציעה, והיא יורדת במקביל לירידת הנפיחות.

קומפרס קר עוזר. פרצטמול מתאים אם צריך. נוגדי דלקת עדיף להימנע ביום הראשון כדי לא להגביר שטפי דם.

כאב שמחמיר במקום להשתפר, במיוחד אם הוא חזק ומלווה בשינוי צבע של העור, אינו חלק מהתהליך הרגיל ומחייב פנייה מיידית לרופא המטפל.

למה חוויות אנשים כל כך שונות

שלושה משתנים מסבירים את רוב הפער: האזור שטופל, ההכנה שניתנה, וסף הכאב האישי. מי שקיבל מילוי בסנטר בלי קרם מאלחש וחווה אותו כקל, ומי שעברה טיפול שפתיים בלי הכנה וחוותה אותו כקשה, שניהם מדווחים נכון על טיפולים שונים לחלוטין.

גם המזריק משפיע. קצב, בחירת כלי, מספר נקודות הכניסה וידע אנטומי מתורגמים ישירות לתחושה.

שאלות ששווה לשאול בייעוץ

• האם החומר שבשימוש מכיל לידוקאין.
• איזו הכנה מקובלת באזור שמתוכנן, וכמה זמן לפני מגיעים.
• האם משתמשים במחט או בקנולה ולמה.
• מה עושים אם במהלך הטיפול התחושה קשה מדי.
• מה צפוי להרגיש בימים הראשונים, וכמה זמן.

אף אחת מהשאלות האלה אינה מוגזמת. מטופל שיודע מה עומד לקרות נוטה לחוות את הטיפול כפחות מעיק, וזו השפעה מתועדת ולא רק תחושה.

למה חשוב לדבר על זה מראש

חוויית הכאב אינה רק פיזיולוגית. ציפייה, מתח והיעדר שליטה מגבירים את התחושה בפועל, וזו השפעה מתועדת היטב.

לכן קליניקות מנוסות משקיעות דקות ספורות בהסבר לפני שמתחילים: מה עומד לקרות, כמה נקודות מתוכננות, מה יורגש בכל שלב, ואיך עוצרים.

ההסכמה מראש על סימן לעצירה משנה את החוויה יותר מכל טכניקה. מטופל שיודע שהוא יכול לעצור בכל רגע מדווח לרוב על תחושה קלה יותר, גם כשהטיפול היה זהה.

מחט או קנולה, ומה זה אומר על התחושה

שני הכלים משמשים בקליניקה, והבחירה ביניהם אינה רק עניין של נוחות.

• מחט. דקה וחדה, מאפשרת דיוק בנקודה קטנה. מייצרת יותר נקודות כניסה, ולכן יותר עקיצות ויותר נטייה לשטפי דם.
• קנולה. קצה קהה שנע ברקמה במקום לנקב. נקודת כניסה אחת משרתת אזור שלם, פחות שטפי דם, ובאזורים מסוימים גם סיכון וסקולרי נמוך יותר.

הקנולה אינה עדיפה תמיד. יש עבודות עדינות, למשל הגדרת קו מתאר בשפתיים, שבהן מחט נותנת שליטה טובה יותר. לכן שאלה טובה בייעוץ אינה איזה כלי עדיף אלא למה נבחר הכלי הזה לאזור שלי.

מה מרגישים בשבוע שאחרי

אם בשלב כלשהו הכאב מחמיר במקום להשתפר, או מופיע יחד עם חיוורון או שינוי צבע של העור, זה אינו חלק מהתהליך הרגיל ויש לפנות מיד לרופא המטפל.

מה עושים עם פחד ממחטים

פחד ממחטים אינו נדיר, והוא סיבה שכיחה לדחיית טיפול. רוב המסגרות מכירות אותו ויודעות לעבוד איתו.

• לומר את זה מראש. זה משנה את קצב הטיפול ואת אופן ההסבר.
• לבקש לא לראות את הכלים. רבים מגלים שזה מספיק.
• להתחיל באזור פחות רגיש כדי לבנות ביטחון, ורק אחר כך לעבור לשפתיים.
• לפצל לשני מפגשים קצרים במקום אחד ארוך.
• לתאם סימן מוסכם לעצירה.
• להביא מלווה, אם זה עוזר.

מה שלא עובד הוא להגיע בלי לומר, להתאמץ לעבור את זה בשקט, ואז לוותר על המשך הטיפול. הרבה מטופלים שוויתרו על התחום כולו עשו זאת אחרי חוויה אחת שאפשר היה לנהל אחרת.

ההבדל בין אי נוחות לבין סימן אזהרה

במהלך ההזרקה ואחריה יש תחושות שהן חלק מהתהליך, ויש תחושות שמחייבות תשומת לב מיידית. ההבחנה פשוטה יותר משנדמה.

שלוש השורות האחרונות נדירות. הן מופיעות כאן משום שההכרה בהן היא מה שמאפשר תגובה מהירה, והמהירות היא מה שקובע את התוצאה.